משמורת והחזקת ילדים בישראל

לפי החוק בישראל, ילדים מוגדרים כקטינים עד הגיעם לגיל 18. אי לכך ובהתאם לזאת, הם כפופים לאחריותם של הוריהם או גורם אחר הממונה עליהם, הן מבחינת צורכיהם הפיזיים ורווחתם הנפשית, והן מבחינת אחריות על מעשיהם.

כמו כן, קובע חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת תשכ"ב (1962) את עקרון "חזקת הגיל הרך", לפיו עדיף לילד להיות בחזקת אמו לפחות עד גיל 6, אלא אם כן ישנה בעיה משמעותית שתימנע זאת, או שעלולה לבוא בסתירה עם טובתו של הילד באופן מוחשי. למותר לציין כי מדובר בעיקרון ולא בהוראה, ובכל זאת, עיקרון זה מנחה את צעדיהם של בתי המשפט כבר שנים רבות. עוד ראוי לציין כי בשנים האחרונות ישנה פעילות ענפה ששמה לה למטרה לבטל את עקרון זה, על שום חוסר השוויוניות שבו.

נושא החזקת ילדים הופך לבעייתי כאשר בני זוג המבקשים להתגרש לא מסוגלים להגיע להחלטה בדבר החזקה על הילדים ו/או לגבי הסדרי הראייה שלהם. במקרים אלה סמכות ההחלטה עוברת לידי בית משפט לענייני משפחה. כמו כן, במקרים בהם מוגשת תביעת הגירושין אל בית דין רבני, מבלי שהוגשה קודם לכן בקשה לדיון בנושא לבית משפט, הדיון בנושא חזקת הילדים ייכלל באופן אוטומטי בדיון.

במקרים בהם מגיע נושא המשמורת לפתחו של בית המשפט, העיקרון המנחה אותו הוא "טובת הילד". למותר לציין כי לאור הדינמיות של החיים מחד והאמורפיות של המונח "טובת הילד", מאידך, קביעת המשמורת על הילדים אינה חקוקה בסלע, וניתן לשנותה בכל עת, ככל שעולה הצורך בכך.

משמורת והחזקת ילדים בישראל
טובת הילד ורצונו
אף על פי שילדים, מעצם הגדרתם הם קטינים שאינם מסוגלים לעמוד בעצמם בפני רשויות החוק, נהוג להעניק משקל גם לרצונם, בייחוד במקרים בהם השיקולים האחרים לבחירה בין משמורת אם למשמורת אב נראים שקולים בפרמטרים האחרים. בין העקרונות הנ"ל:

  • רצונו של הילד
  • גילו של הילד
  • בגרות נפשית
  • נחרצות רצונו של הילד
  • השפעות חיצונית, הסתה ופיתוי

לפרטים נוספים, לבירורים ולקבלת ייעוץ משפטי,
ניתן לפנות אלינו דרך האתר ובטלפון: 6222943 - 02