על ההבדלים בין עורך דין לטוען רבני

הייצוג שלך בהליך גירושין

בני זוג יהודים בישראל יכולים להתגרש בהסכמה בלבד. פעמים רבות שאלת הגירושין ושאלות נלוות להליך (משמורת, מזונות חלוקת רכוש) מוכרעות בין כותלי בית המשפט. הדיון בעניינים אלה עשוי להתקיים בבית דין רבני, בו בשונה מבית משפט לענייני משפחה יכול לייצג אותך לא רק עורך דין אלא גם טוען רבני. מה זה טוען רבני ומה הם ההבדלים בינו לבין עורך דין?

מה זה טוען רבני?

חילונים רבים מופתעים לגלות על המוסד "טוען רבני" ועל כך שאין זה "עניין לדתיים בלבד". אם נקלעתם לסכסוך גירושין ודאי כבר למדתם על האופציה הזו של ייצוג על ידי טוען רבני ואתם כבר מבינים שלייצוג זה יש גם יתרונות. אז מה זה בכלל?

טוען רבני הוא מעין עו"ד מומחה להלכה וסדרי דין בבית דין רבני שמוסמך לייצג צדדים לדיון רק בבתי דין רבניים. הוא עובר הכשרה מסוימת ויש בידיו ידע, כלים ומיומנויות המאפשרים לו לייצג אותך בבית דין רבני במסגרת דיונים במגוון נושאים, לרבות גירושים, צוואות וירושות, גיור ועוד.

עורך דין וטוען רבני

מהם ההבדלים בין טוען רבני לעורך דין?

כדי להבין את ההבדלים בין שני תחומי המומחיות הללו יש לגעת קודם דווקא בנקודות הדמיון:

1. שניהם מוסמכים לייצג אדם בבית דין רבני.
2. שניהם חבים כלפיך חובת סודיות: עורכי דין חבים כלפי לקוחותיהם חובות רבים. בולטת במיוחד חובת האתיקה והסודיות. בתחום זה יש השקה בין טוענים רבניים ועורכי דין - כללי האתיקה החלים על הטוענים הרבניים הם בדיוק אותם הכללים שחלים על עורכי הדין.
אחרי שהבנו את הדמיון, נפנה להביט על השוני-

1. מבחינת הכשרה: ההכשרה של עורך דין שונה לחלוטין מהכשרתו של טוען רבני. עוורך דין הוא בוגר לימודים אקדמיים במוסד מוכר בארץ, עובר התמחות ועליו לעמוד בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. הסמכתו של טוען רבני שונה לחלוטין - עליו לעמוד בכמה תנאים (מעל לגיל 18, סיים 4 שנות לימוד בישיבה) בטרם יעבור הכשרה של טוען רבני הכוללת קורס בן 300 שעות במוסד המוכר על ידי הרבנות הראשית (למשל, מכון לנדר). בתום ההכשרה יקבל המועמד הרשאה לייצג בבית דין רבני רק לאחר שיעבור בהצלחה את בחינות הסמכה הכוללות בחינה בכתב ובחינה בעל פה.

2. מבחינת גבולות העיסוק: עורך דין יכול לייצג הן בבית משפט לענייני משפחה והן בבית דין רבני ואילו טוען רבני, על אף שבמסגרת הכשרתו הוא למד את דיני המשפחה האזרחיים והוא שולט היטב בהיבט האזרחי של הגירושים, מוגבל רק לייצוג בבית הדין הדתי ולא מחוץ לכתליו.

3. מבחינת השליטה בהלכה: כאשר דיון מורכב מתנהל בבית דין רבני אשר מחיל את הדין העברי יש לא פעם יתרון בולט לטוען רבני שהינו לרוב מומחה ושולט יותר בדקויות של ההלכה היהודית. זה לא תמיד נכון ולא בהכרח מחייב שכירת שירותיו של טוען רבני והעדפתו על פני עורך דין, אך בהחלט כדאי לדעת שהכשרה של טוען רבני תורמת מאד לייצוג בבתי דין רבניים הודות לשליטתו והיכרותו של הטוען את הפסיקה וההלכה העבריות והודות ההיכרות שלו את הפרוצדורות המיוחדות לבית-דין רבני וכן היכרותו האישית את בית-הדין ויושביו.

4. מבחינת ההסמכות: טוען רבני יכול לתת לא מעט שירותים שעורך דין איננו יכול לספק. כך, בין היתר, מוסמך טוען רבני לתת חוות דעת הלכתית בנושאים שונים, הוא בעל ניסיון בייצוג בתהליכים של גיור ו/או הוכחת יהדות והוא בעל ידע ומיומנויות לייצוג בפרשיות ממוניות מורכבות.

לסיכום, ישנם לא מעט הבדלים בין טוען רבני לעורך דין ושכירת שירותיהם של כל אחד מבעלי המקצוע נושאת עמה יתרונות מובהקים. נראה כי המסקנה המתבקשת היא שישנה עדיפות ברורה לשכור את שירותיו של עורך דין שהוא גם טוען רבני – בעל מקצוע מיומן עם הכשרות בשני התחומים, הן הדתי הלכתי והן המשפטי האזרחי.