בגידה – כיצד זה משפיע על תהליך הגירושין

לבגידה השלכות קשות על המשך חיי הנישואים כאשר במקרים רבים מדובר למעשה על סיומם. הבגידה בתרבות המערבית נחשבת כפעולה שאינה מוסרית ובישראל הדבר משנה תוקף בכל מה שקשור להליך הגירושין והשלכותיו הכלכליות על הצד שנתפס בבגידתו. להלן כל מה שחשוב לדעת על הקשר שבין בגידה להשפעה שלה על הליך הגירושין עצמו.

בישראל ישנן שתי ישויות חוקיות שקיבלו את ההסמכה לשפוט בענייני גירושין, אלה הם בתי המשפט והרבנות. כל אחת מהסמכויות הללו מאופיינת בגישה מעט שונה שכן בית המשפט האזרחי מניע את גלגליו בעיקר ע"פ חוק, ואילו הרבנות אמנם כפופה לחוקים, אך מוסיפה להחלטותיה גם את נופך הדינים העבריים. בקרב הציבור קיים חוסר בהירות לגבי מהות ההחלטות בערכאות אלו בנושא הבגידה ולהלן מספר מיתוסים נפוצים בהקשר זה:

כאשר בני זוג מתחתנים כדת וכדין, הגבר חותם על שטר הכתובה בפני עדים ומתחייב על סכום שאותו ייאלץ לשלם אם הנישואים יתפרקו. למרות שעל פניו מדובר במחווה "רומנטית" בלבד, הרי שלכתובה תקפות משפטית שעומדת יציבה ואיתנה כאשר בוחרים להתדיין בבתי הדין הרבניים. למעשה, כאשר אישה נתפסה כבוגדת, היא מאבדת את זכותה לכתובה. מאידך, כאשר גבר נתפס כבוגד, עשויה האישה לתבוע את זכותה לדמי הכתובה ותוספה (ריבית והתאמות של פערי השנים) עד לסכומים אסטרונומיים של מאות אלפי שקלים.

כל אחד מבני הזוג יכול להחליט על דעת עצמו לפתוח תיק גירושין באחת מבין שתי הישויות המוסמכות לכך, בית המשפט האזרחי או הרבנות. יחד עם זאת, במקרה של בגידה, ישנה חשיבות רבה להחלטה לאיזו סמכות לפנות ולכן פעמים רבות מתבצע "מרוץ סמכויות", ביטוי שבא לציין את זריזותו של אחד הצדדים על פני האחר בפתיחת התיק בישות המשפטית שאמורה להיטיב עמו. מסיבה זו כדאי מאוד להיוועץ עם עורך דין שבקיא ברזי דיני הגירושין הן בבתי המשפט והן בבתי הדין הרבניים לגבי הערכאה שכדאי לפנות אליה.

ההמלצה היא לעשות כן עוד בטרם מעמידים את בן הזוג הבוגד על התגלות בגידתו וזאת כדי לזכות בבלעדיות ההחלטה לאיזו ערכאה לפנות. חשוב לציין כי לא תמיד כדאי ליידע את הסמכות השופטת אודות הבגידה. כך, למשל, בעל שאשתו מעוניינת להתגרש ממנו והוא מצדו מעוניין בשלום בית, עשוי שלא לחשוף את דבר בגידתה בפני השופט וזאת על מנת שלא יחייבו אותו להתגרש.