גיור

קבילות הגיור

רבות דובר בנושא קבילות של גיור רפורמי או קונסרבטיבי לצורכי רישום במשרד הפנים. לאור פסיקת בג"צ בעניינה של תנועת ש"ס, נקבע כי גיור של עולה יירשם במרשם האוכלוסין לפי הודעתו בצירוף מסמך המעיד על גיורו/ה, כאשר אין המסמך מוכרח להיות תעודה ציבורית. משמעות הדבר הנה שדי בהודעה ובמסמך המעיד על גיור בחו"ל על מנת לאפשר ואף לחייב רישומו של המבקש כיהודי – ואין הדבר משנה אם מדובר בגיור רפורמי, קונסרבטיבי או אורתודוקסי.

למרות הנאמר לעיל, לפקיד הרישום שמורה הזכות להפעיל את שיקול דעתו ולדרוש מן המבקש/ת להציג כל מסמך שנמצא ברשותו ויכול לגבות את הצהרתו בדבר הגיור (אלא אם כן יש במסמך אמצעי להפלילו) ו/או למסור הצהרה כתובה או בעל-פה בדבר נכונות דבריו.

במידה שלפקיד הרישום יש יסוד סביר להניח כמדובר בהצהרה שקרית, הוא רשאי לסרב לבצע את הרישום המבוקש.

למותר לציין כי הפקודה הדנה בנושא זה, אין בה כדי להסדיר את תוקף הגיור מבחינת הדת, אלא לעניין התוקף המשפטי-אזרחי בנידון. כלומר, שהכרעת רשויות המדינה בנושא הגיור אינן מחייבות את מוסדות הדת להכיר בגיור ובתוקפו, ואלו מוכרעים בהתאם לקריטריונים ולמבחנים של רשויות הדת.

אפשרויות הגיור למי שאינו יהודי או תושב ישראל

על מנת להתגייר בארץ, זקוק אדם להיות לכל הפחות במעמד של תושב ארעי כדי שיורשה להתחיל בתהליך הגיור. לפיכך, תיירים ועובדים זרים ללא מעמד זה, אינם רשאים לעבור גיור בארץ. לעומת זאת, ביכולתם לפנות לקהילה היהודית בארץ מוצאם ולעבור את הגיור שם, באופן שיוכר גם בארץ.

המידע במאמר זה הנו מידע ראשוני, המוגש כשירות לגולשי האתר ואין לראות בו כעצה לנהוג בדרך זו או אחרת ו/או כתחליף לייעוץ משפטי.

לפרטים נוספים, לבירורים ולקבלת ייעוץ משפטי בנושא גיור,
ניתן לפנות אלינו דרך האתר ובטלפון: 6222943 – 02