שמי משה פרדס, ואני עורך דין, נוטריון וטוען רבני המלווה משפחות בהליכי פרידה מאז שנת 1996. לאורך השנים למדתי שגירושין הופכים לא פעם לזירה שבה צד אחד גורם לצד השני נזק ממשי – נפשי, גופני או כלכלי. במקרים המתאימים, הנזק הזה מזכה בפיצוי כספי. במאמר שלפניכם אסביר בגובה העיניים מהי תביעת נזיקין בגירושין, על אילו עילות אפשר לתבוע, אילו סכומים נפסקו בפועל – והיכן טמונה סכנה הלכתית שרוב המאמרים בנושא פשוט מתעלמים ממנה.
בן או בת הזוג פגעו בך במהלך הגירושין, ואינך יודע/ת אם מגיע לך פיצוי?
אני בוחן כל תיק גם מהזווית הנזיקית, ופועל להשגת פיצוי על הנזק שנגרם לך.
התקשרו אליי כבר היום לייעוץ ראשוני ← 073-8012423
מהי תביעת נזיקין בגירושין?
תביעת נזיקין היא, ביסודה, דרישה לפיצוי כספי בגין נזק שאדם אחד גרם לרעהו. כאשר מדובר בבני זוג, ניתן להגישה במסגרת הגירושין: אחד מבני הזוג תובע את השני על עוולה שביצע כלפיו – במהלך שנות הנישואין או בעת פירוקם. הייחוד של תביעת נזיקין מסוג זה הוא ברגישות: המזיק והנפגע חלקו חיים שלמים, ולעיתים קרובות יש ביניהם ילדים משותפים. לכן זהו הליך טעון, שדורש שיקול דעת רב לפני שמנהלים אותו.
הבסיס המשפטי – איך בכלל תובעים בן זוג?
התפיסה המשפטית קובעת שגם בין בני זוג קיימת חובת זהירות הדדית, וכאשר צד מפר אותה וגורם נזק – קמה עילה. שלוש העוולות המרכזיות מתוך פקודת הנזיקין הן רשלנות, הפרת חובה חקוקה ותקיפה. כדי לזכות בתביעה יש להוכיח שלושה יסודות: שהתרחשה עוולה, שנגרם נזק, ושקיים קשר סיבתי ביניהם. את התביעה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה, הדן בה לפי הדין האזרחי. אם למעשה הפוגע יש גם פן פלילי – הרשעה במשפט הפלילי יכולה לשמש ראיה חזקה בהליך האזרחי.
עילות התביעה הנפוצות
מניסיוני, אלו העילות שחוזרות שוב ושוב בתיקים מהסוג הזה:
- סרבנות גט – עיכוב מכוון של מתן הגט או קבלתו, הפוגע באוטונומיה ובכבוד של הצד המסורב.
- לשון הרע והוצאת דיבה – הכפשות, האשמות כזב, תלונות שווא במשטרה או שיימינג בקבוצות וברשתות החברתיות.
- אלימות – פיזית, נפשית, מילולית או כלכלית, בייחוד כשהיא נמשכת לאורך זמן.
- ניכור הורי – הסתה שיטתית של הילדים כנגד ההורה האחר, עד כדי ניתוק הקשר.
- פגיעה בפרטיות – התקנת תוכנות ריגול, מעקבי מיקום או האזנות סתר, שהפכו נפוצים בסכסוכים.
- מצג שווא לפני החתונה או גניבת זרע – הטעיה שגרמה נזק ממוני או נפשי.
סרבנות גט – העילה המרכזית, וכמה פיצוי נפסק
על פי ההלכה, הגט צריך להינתן ולהתקבל מרצון חופשי. כשאחד הצדדים מסרב, הוא כובל את בן זוגו לנישואין מתים – פגיעה קשה בחירות ובכבוד, ולעיתים בכיס ובנפש כאחד. בתי המשפט הכירו בתופעה כעוולה ברת-פיצוי, בעיקר על בסיס עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הסכומים אינם סמליים: היו מקרים שבהם חויב סרבן בפיצוי של מאות אלפי שקלים – כרבע מיליון שקל ואף למעלה מכך במקרים של סרבנות ממושכת, ולעיתים נקבע גם פיצוי חודשי מתמשך עד למתן הגט בפועל. זהו כלי לחץ כלכלי אפקטיבי במיוחד.
חשוב שתדעו: בניגוד למה שרבים חושבים, בגידה כמעט שאינה מוכרת כעילה נזיקית עצמאית. בית המשפט העליון קבע כי חובת הנאמנות שייכת למישור המוסרי והדתי, ויש חשש מהצפת הערכאות ומפגיעה בילדים. לכן תביעה המבוססת על בגידה בלבד צפויה, על פי רוב, להידחות.
בסרבנות גט, כל חודש שחולף הוא נזק שמצטבר – ולעיתים גם פיצוי שהולך וגדל.
כטוען רבני וכעורך דין, אני מנהל את הזירה הרבנית והאזרחית זו לצד זו, בתבונה.
קבעו איתי פגישת ייעוץ ← 073-8012423
הסכנה שרוב עורכי הדין לא מספרים עליה – "גט מעושה"
האמת היא שתביעה על סרבנות גט היא נשק רב-עוצמה, אך היא טומנת בחובה סיכון הלכתי מהותי: אם הלחץ הכספי נתפס כמופרז וכופה, הגט שיינתן בסופו של דבר עלול להיחשב "מעושה" – כלומר כפוי – ולהיפסל מבחינת ההלכה. התוצאה עגומה: האישה ניצחה בערכאה האזרחית וקיבלה פיצוי, אך נותרה עגונה בפועל, שכן הגט אינו תקף. מי שמכיר רק את הדין האזרחי עלול לנצח בקרב ולהפסיד את המלחמה. לכן אני מנהל תיקים כאלה בזהירות ובתיאום עם הזירה הרבנית, כדי שהפיצוי יושג בלי לסכן את תוקף הגירושין עצמם.
לצד המסלול האזרחי קיימת גם דרך חלופית: בית הדין הרבני מוסמך לחייב בעל שמעכב את הגט בתשלום המכונה בהלכה "מזונות אישה מעוכבת" – סכום חודשי קבוע לכל תקופת הסירוב. לעיתים דווקא המסלול הזה עדיף, ובחירה נכונה בין שתי הזירות היא בדיוק מה שמכריע את התוצאה.
שלבים ושיקולים לפני שמגישים
- תיעוד: אוספים ראיות לנזק – מסמכים, חוות דעת מומחה נפשי או רפואי, תלונות ותכתובות.
- בחינת עילה: בודקים אילו מהעוולות ניתן להוכיח בפועל, ומה סיכויי ההצלחה.
- תזמון והגשה: מגישים לערכאה האזרחית, תוך תיאום מדוקדק מול הליך הגט עצמו.
- שקילת כדאיות: מביאים בחשבון את טובת הילדים ואת המחיר הרגשי – לא כל תביעה משתלמת.
לגבי התיישנות: ככלל, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים מהמועד שבו התגבש הנזק, אך במצבים של פגיעה נמשכת חישוב המועדים מורכב יותר. משום כך כדאי להתייעץ מוקדם ולא להתמהמה.
שאלות נפוצות
האם ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין ניכור הורי?
כן. הערכאות מכירות בניכור הורי כהפרת חובה חקוקה שמצדיקה פיצוי. עם זאת, בתחום הנזיקין ממתינים בדרך כלל להתגבשות הנזק, ולכן חשוב לתעד את ההסתה ואת פגיעתה בקשר עם הילד לאורך זמן.
לאיזו ערכאה מגישים את התביעה?
לבית המשפט לענייני משפחה, הדן בעניין לפי הדין האזרחי ולא לפי הדין ההלכתי – גם כאשר הגירושין עצמם מתנהלים ברבנות.
האם חובה שתהיה קודם הרשעה פלילית?
לא. אפשר לתבוע בהליך אזרחי עצמאי גם ללא משפט פלילי, אולם כאשר קיימת הרשעה – היא מהווה ראיה בעלת משקל רב להוכחת הפגיעה.
כמה עולה להגיש תביעה כזו?
שכר הטרחה נגזר ממורכבות התיק והיקף הראיות. בפגישת הייעוץ הראשונה אני נותן הערכה שקופה, כדי שתדעו בדיוק למה לצפות עוד לפני שמתחילים.
פגיעה שלא נתבעת – אינה מפוצה.
אני מלווה אתכם לאורך כל תביעת הנזיקין, בראייה משפטית והלכתית כאחת, מהצעד הראשון ועד לפסיקה.
ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ← 073-8012423
