תביעת גירושין – שלב אחר שלב

שמי משה פרדס, עורך דין, נוטריון וטוען רבני. במשך למעלה מ-30 שנה אני מלווה גברים ונשים בהליכי פרידה וגירושין בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, ואני רואה מדי יום את אותה טעות חוזרת: צדדים מגישים תביעה מתוך רגש, בעיתוי שגוי ובערכאה שאינה מיטבית עבורם – ומשלמים על כך במשך שנים.

במאמר זה פירקתי עבורכם את הליך תביעת גירושין לשלבים מדויקים – מהשלב המקדים של בקשה ליישוב סכסוך, דרך הגשת התביעה, שאלת הערכאה ומרוץ הסמכויות, התביעות הנכרכות (רכוש, מזונות ומשמורת), תביעת הכתובה, ועד הפעולות הכלכליות שחייבות להיעשות עוד לפני שמוגש המסמך הראשון.

מהי תביעת גירושין ומה היא כוללת?

תביעת גירושין היא ההליך המשפטי שבו אחד מבני הזוג עותר לערכאה המוסמכת להורות על התרת קשר הנישואין. אצל זוגות יהודים בישראל, הסמכות הייחודית להתרת הנישואין – כלומר לסידור הגט עצמו – מסורה לבית הדין הרבני בלבד, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. בית המשפט לענייני משפחה אינו מגרש בני זוג, אך הוא מוסמך לדון בכל הסוגיות הנלוות: רכוש, מזונות, משמורת והסדרי שהות.

מכאן נובעת ההבחנה המרכזית שכל מתגרש חייב להפנים: הליך הגירושין אינו תביעה אחת, אלא אשכול של הליכים. לרוב מדובר בתביעת גירושין הכוללת עילה הלכתית, ולצידה תביעות רכושיות וכספיות. השאלה מי מגיש קודם, מה נכרך בתביעה ובאיזו ערכאה – היא שאלה אסטרטגית שמכריעה במידה רבה את התוצאה. במקרים שבהם הצדדים מגיעים להסכמות, ניתן להימנע מהליך יריבותי מלא ולהסדיר את הכל במסגרת הסכם גירושין מאושר.

עילות גירושין – מה צריך להוכיח?

כאשר בן הזוג אינו מסכים להתגרש, על התובע להוכיח עילת גירושין המוכרת בדין העברי – בין היתר בגידה, אלימות והתעללות, סירוב מתמשך לקיום חיי נישואין, מחלה או מצב המונע חיים משותפים, או מצב של "מעוברת ומינקת" בהקשרים מסוימים. עילות אלו נבחנות בבית הדין על בסיס ראייתי, ובחירת העילה המדויקת משפיעה ישירות על סיכויי התביעה ועל שאלת הכתובה.

שלב 1: בקשה ליישוב סכסוך – שלב מקדים חובה

לפני הגשת תביעת גירושין (ולמעשה לפני הגשת כל תביעה בעניין משפחתי), חלה חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך, בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014. הבקשה מוגשת לערכאה אזרחית או דתית לפי בחירת המבקש, ומופנית לטיפול יחידת הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין.

מה שקורה בפועל בשלב הזה:

• תקופת עיכוב הליכים – מרגע הגשת הבקשה נאסר על שני הצדדים להגיש תביעות בעניינים המשפחתיים, למשך 45 ימים, הניתנים להארכה בעוד 15 ימים בהסכמה.
• פגישות מהו"ת – הצדדים מוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע, בליווי עובדים סוציאליים ומגשרים.
• זכות קדימה לצד המבקש – בתום תקופת העיכוב, למגיש הבקשה נתונה תקופה קצרה שבה רק הוא רשאי להגיש תביעות, ובכך לקבוע למעשה את זהות הערכאה. לאחריה הזכות פתוחה לשני הצדדים.
• פטורים – במצבים של אלימות במשפחה, צורך בצו הגנה, חשש להברחת נכסים דחופה או חטיפת ילדים, קיימים מסלולים ופטורים המאפשרים פנייה מיידית לערכאה.

הערה מקצועית: אני רואה לא מעט מקרים שבהם צד מגיש בקשה ליישוב סכסוך "כדי להרוויח זמן", בלי להיערך לתום התקופה. זו טעות יקרה. תקופת העיכוב היא בדיוק הזמן להשלים איסוף ראיות, מיפוי נכסים והיערכות דיונית – כך שברגע שנפתח החלון להגשה, התביעה מוכנה ומדויקת.

שלב 2: הגשת תביעת גירושין – מסמכים, אגרה ופרוצדורה

הגשת תביעת גירושין מתבצעת בפועל בפתיחת תיק בערכאה שנבחרה. בבתי הדין הרבניים ניתן לפתוח תיק באופן מקוון מרחוק, ללא הגעה פיזית למזכירות; המשרד הממשלתי מפרסם הנחיות מפורטות בנושא בחוברת המידע של בתי הדין הרבניים בנושא פתיחת תיק והגשת בקשה מרחוק.

המסמכים הנדרשים בדרך כלל:

• כתב תביעה חתום ומנומק.
• צילום תעודת זהות של התובע וספח הכולל את פרטי בן/בת הזוג והילדים.
• תעודת נישואין או אישור רישום נישואין.
• אישור על סיום הליך יישוב הסכסוך או על פטור ממנו.
• אישור תשלום אגרת פתיחת תיק – סכומה נקבע בתקנות ומתעדכן מעת לעת.
• ייפוי כוח לעורך הדין, ככל שהצד מיוצג.

תביעת גירושין לדוגמה – מה חייב להופיע בכתב התביעה

אין נוסח אחד של תביעת גירושין לדוגמה שמתאים לכל תיק, וטופס גנרי שמורידים מהאינטרנט הוא לרוב מקור לנזק ולא לחיסכון. עם זאת, כל כתב תביעה ראוי לשמו בנוי מאותם אבני יסוד:

1. כתובת הערכאה ופרטי הצדדים – שמות מלאים, מספרי זהות, כתובות ומספרי טלפון.
2. הרקע העובדתי – מועד הנישואין, מספר הילדים וגילם, מקום המגורים ותיאור כרונולוגי ענייני של התפתחות הקרע.
3. עילת הגירושין – פירוט העילה ההלכתית או העובדתית, בליווי הפניה לראיות ולאסמכתאות.
4. הסעדים המבוקשים – חיוב או כפיית גט, ולצידם הסעדים הנכרכים שהתובע מבקש לרכז באותה ערכאה.
5. סוגיית הכריכה – אמירה מפורשת אילו עניינים נכרכים לתביעה, וכן נימוק לסמכות.
6. תצהיר מאמת ורשימת נספחים מסודרת.

כדי להמחיש, כך נראות בפועל פסקת העילה ופסקת הכריכה בכתב תביעה לדוגמה: "ביום __ הגישה התובעת בקשה ליישוב סכסוך, ובתום תקופת עיכוב ההליכים לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה. הנתבע נוהג מזה כשנתיים בדפוס של הדרת התובעת מניהול משק הבית ומהתנהלות כלכלית משותפת, כמפורט בסעיפים 12–19 להלן ובנספחים א'–ג'. לפיכך מתבקש בית הדין הנכבד לחייב את הנתבע במתן גט פיטורין. כן מתבקש בית הדין לדון בעניינים הנכרכים בזאת לתביעה במפורש ובזיקה עניינית: חלוקת מלוא רכוש הצדדים, לרבות זכויות פנסיוניות וכספי גמל, ומזונות האישה עד למועד סידור הגט."

לצד הנוסח, נספחי החובה שנשכחים לרוב הם דווקא אלה שקובעים את גורל התיק: תעודת נישואין, תמצית רישום ממשרד הפנים, אישור על הגשת בקשה ליישוב סכסוך ומועד סיום תקופת עיכוב ההליכים, תדפיסי חשבונות בנק וכרטיסי אשראי של שנים-עשר החודשים האחרונים, נסח טאבו, ואישורי יתרות פנסיה וקופות גמל של שני הצדדים.

הניסוח הוא לא פורמליות. כתב תביעה שנוסח בחיפזון עלול להכשיל את הכריכה, להוביל להעברת התיק לערכאה אחרת, ואף לפגוע בעילה עצמה.

שלב 3: תביעת גירושין בבית הדין הרבני – סמכות, כריכה וסידור הגט

תביעת גירושין בבית הדין הרבני היא המסלול הבלעדי להתרת הנישואין עצמם. יתרונו האסטרטגי המרכזי הוא היכולת לכרוך לתביעת הגירושין עניינים ממוניים – ובראשם חלוקת הרכוש ומזונות האישה – ולנהל את כל התיק תחת קורת גג אחת.

הכריכה אינה אוטומטית. הפסיקה קבעה שלושה תנאים מצטברים לכריכה תקפה: תביעת הגירושין הוגשה כדין ובכנות; הכריכה נעשתה כדין, כלומר בפירוט ובזיקה עניינית; והכריכה נעשתה בכנות ולא כתכסיס דיוני. אם אחד התנאים אינו מתקיים, הסמכות בעניין הנכרך תעבור לבית המשפט לענייני משפחה.

בסיום ההליך – בהסכמה או בפסק דין – מגיע סידור הגט. זהו טקס פורמלי בפני הרכב דיינים, שבסופו מונפקת תעודת גירושין. חשוב לדעת: עד לסידור הגט בפועל, הצדדים נשואים לכל דבר ועניין, גם אם ניתן פסק דין המחייב גירושין.

שלב 4: הגשת תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה

הגשת תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה אינה יכולה להוביל להתרת נישואין של זוג יהודי, ולכן בפועל מדובר בהגשת התביעות הנלוות: תביעה לחלוקת רכוש ואיזון משאבים, מזונות ילדים, משמורת והסדרי שהות, ותביעות נזיקיות. צד המעדיף את הערכאה האזרחית עושה זאת בדרך כלל משיקולים מהותיים – תפיסת החוק האזרחי בסוגיות רכוש, סדרי הדין, מנגנוני הגילוי והמומחים מטעם בית המשפט.

בפרקטיקה, התוצאה השכיחה היא פיצול: תיק הגירושין והכתובה בבית הדין הרבני, ותיקי הרכוש והילדים בבית המשפט לענייני משפחה – או לחלופין ריכוז מרבי באחת הערכאות, בהתאם למי שהקדים להגיש ולאיכות הכריכה.

קריטריון	בית הדין הרבני	בית המשפט לענייני משפחה
התרת הנישואין וסידור הגט	סמכות ייחודית	אין סמכות
תביעת כתובה	הפורום הטבעי, בפרט בכריכה לתביעת גירושין	אפשרי בנסיבות מסוימות, בהיבט החוזי-ממוני
מזונות אישה	נדונים לפי הדין העברי	אין סמכות מקבילה בעניין זה
חלוקת רכוש ואיזון משאבים	אפשרי בכריכה תקפה לתביעת הגירושין	סמכות מלאה לפי חוק יחסי ממון
מזונות ילדים, משמורת והסדרי שהות	סמכות בהסכמת שני הצדדים או בכריכה	הערכאה השכיחה, בליווי תסקיר ומומחים
תביעות נזיקין בין בני הזוג	אין סמכות	סמכות מלאה

מרוץ הסמכויות – מדוע העיתוי מכריע

מרוץ הסמכויות הוא הכינוי המקצועי למצב שבו כל צד ממהר להגיש את תביעותיו בערכאה המיטבית עבורו, מתוך הבנה שהערכאה שנקנתה לה סמכות ראשונה – תדון בעניין. הפער בין הצדדים נמדד לעיתים בשעות. זו הסיבה שההיערכות המשפטית חייבת להיות מוכנה מראש, עוד בתקופת עיכוב ההליכים, ולא ביום שבו נפתח החלון להגשה.

שלב 5: התביעות הנלוות – רכוש, מזונות ומשמורת

לצד תביעת הגירושין מתנהלים ההליכים שקובעים את המציאות הכלכלית והמשפחתית שלאחר הגט:

• רכוש – חלוקת הנכסים מתבצעת לפי חוק יחסי ממון, במסגרת איזון משאבים בגירושין, לרבות זכויות פנסיוניות, נכסי קריירה וחובות משפחתיים.
• מזונות אישה – זכות הקיימת בדין העברי כל עוד הנישואין בתוקף, ונדונה בבית הדין הרבני.
• מזונות ילדים – חובה עצמאית של ההורים כלפי הילדים, שאינה נגזרת מהסכמות בין בני הזוג ואינה ניתנת לוויתור.
• סעדים זמניים – צווי עיקול, צווי איסור דיספוזיציה וצווי מניעה, שנועדו להקפיא את המצב הרכושי עד להכרעה.

תביעת משמורת לדוגמה – מה בית המשפט בוחן בפועל

גם בעניין המשמורת, תביעת משמורת לדוגמה אינה תחליף לניתוח פרטני, אך היא ממחישה היטב מה בית המשפט מחפש. כתב התביעה בעניין משמורת והסדרי שהות נבנה סביב עקרון-על אחד: טובת הילד. לפיכך הוא יכלול את פרטי הילדים וגילם, תיאור עובדתי של מעורבות ההורה בשגרת הטיפול והחינוך, מצב התעסוקה והזמינות בפועל, סביבת המגורים, המסגרות החינוכיות והקהילתיות, והצעה מפורטת ומעשית לחלוקת זמני שהות – כולל חגים וחופשות.

כך, למשל, נראית ההצעה לחלוקת זמני השהות כפי שהיא מנוסחת בגוף התביעה: "מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי הקטינים ישהו אצל התובע בימים א', ג' ו-ה' מתום יום הלימודים ועד למחרת בבוקר, בכל סוף שבוע שני מיום שישי בצהריים ועד יום ראשון בבוקר, וכן מחצית מחופשת הקיץ וחלוקה לסירוגין של חגי תשרי ופסח מדי שנה." לצד ההצעה יצורפו האסמכתאות התומכות בה – אישור מהמסגרת החינוכית על זהות ההורה האוסף בפועל, תלושי שכר או אישור מעסיק המעידים על שעות העבודה והזמינות, ומרחק המגורים ממסגרות הילדים. במרבית התיקים ימונה עובד סוציאלי לסדרי דין שיגיש תסקיר, ובמקרים מורכבים גם מומחה מתחום הפסיכולוגיה.

שלב 6: תביעת כתובה – מתי, כמה ובאיזו ערכאה

הכתובה היא שטר התחייבות ממוני שהבעל נוטל על עצמו כלפי אשתו במעמד הנישואין, והיא מורכבת מעיקר כתובה (סכום קבוע בדין) ומתוספת כתובה – הסכום שנקבע בפועל ונרשם בשטר. תביעת כתובה היא ההליך שבו האישה עותרת לחיוב הבעל בסכום זה, ובדרך כלל היא נכרכת לתביעת הגירושין ונדונה בבית הדין הרבני, שכן מדובר בעניין שמקורו בדין העברי.

בית הדין אינו מאשר כתובה אוטומטית. עילות מרכזיות לשלילה או להפחתה כוללות מצב שבו האישה היא זו שדרשה את הגירושין ללא עילה מוכרת, התנהלות המוגדרת בדין כמורדת, או הוכחת בגידה. מנגד, כאשר הגירושין נובעים מהתנהלות הבעל, בית הדין נוטה לחייב בכתובה במלואה. בפועל, הכתובה מהווה לא פעם קלף מיקוח מרכזי במשא ומתן על סידור הגט ועל חלוקת הרכוש.

תביעת כתובה לאחר גירושין – האם ניתן לתבוע בדיעבד?

שאלת תביעת כתובה לאחר גירושין היא אחת השאלות הנפוצות שאני נשאל, והתשובה מחייבת דיוק. הכלל המעשי הוא שיש למצות את סוגיית הכתובה במסגרת הליך הגירושין עצמו – לפני סידור הגט או במקביל לו. הסיבה פרקטית: לא פעם, במסגרת ההסכמות שמאפשרות את סידור הגט, האישה מוותרת על הכתובה, במפורש או במשתמע, וויתור זה חוסם תביעה עתידית.

עם זאת, כאשר הכתובה לא נדונה, לא נכרכה ולא הוותרה – לא מדובר בהכרח בזכות שאבדה. במצבים כאלה יש לבחון את שאלת הסמכות מחדש, את נוסח ההסכם או פסק הדין שנתן תוקף לגירושין, ואת דיני ההתיישנות. זו בדיוק נקודה שבה ניסוח רשלני של סעיף ויתור כללי בהסכם גירושין יכול לעלות לאישה בסכום נכבד.

תביעת כתובה בבית משפט לענייני משפחה – האפשרות והמגבלות

תביעת כתובה בבית משפט לענייני משפחה היא סוגיה שבה יש להיזהר מהכללות. הכתובה היא במהותה עניין שבדין העברי, ולכן הפורום הטבעי לדיון בה הוא בית הדין הרבני – בפרט כשהיא נכרכת לתביעת גירושין תקפה. יחד עם זאת, קיימות נסיבות שבהן נטען כי לכתובה יש גם פן חוזי-ממוני שניתן לבירור בערכאה האזרחית: למשל כאשר לבית הדין אין סמכות בעניין, כאשר הצדדים התגרשו מחוץ לישראל, או כאשר התביעה נוגעת לאכיפת התחייבות ממונית לאחר שההליך הדתי הסתיים.

ההכרעה בשאלת הסמכות היא נקודתית ותלוית נסיבות, והיא עצמה עשויה להיות מושא להתדיינות מקדמית. לכן הבחירה בערכאה בעניין הכתובה צריכה להיות מודעת ומנומקת מראש – ולא תוצאה של הגשה אוטומטית.

שלב 7: הפרדת חשבונות בנק לפני גירושין

הפרדת חשבונות בנק לפני גירושין היא אחד הצעדים המעשיים הראשונים שאני ממליץ לבחון – אך היא צריכה להתבצע נכון, אחרת היא הופכת מכלי הגנה לראיה נגד מבצעה.

מה נכון לעשות:

• לתעד לפני שמשנים – להוציא דפי חשבון, יתרות, אישורי יתרה, פירוט הלוואות, כרטיסי אשראי והוראות קבע במועד הפירוד. זהו הבסיס הראייתי לקביעת מועד הקרע.
• לפתוח חשבון עצמאי ולהפנות אליו הכנסות עתידיות – משכורת, קצבאות ותשלומים שוטפים.
• לצמצם סיכון בחשבון המשותף – לבטל מסגרות אשראי נוספות ולהגביל אפשרות למשיכות חד-צדדיות. שינוי בחשבון משותף מחייב לרוב את הסכמת שני השותפים או פנייה לערכאה.
• לא לרוקן ולא להעלים – משיכת כספים מחשבון משותף, סגירתו החד-צדדית או העברת כספים לקרובי משפחה, ייחשבו כמעט תמיד להברחת נכסים. התוצאה: זקיפת הסכומים לחובת המבריח באיזון המשאבים, פגיעה באמינותו, ולעיתים גם סנקציות.
• לזכור את חובת הגילוי – בהליך רכושי חלה חובת גילוי מלא. הפרדה לגיטימית של חשבונות אינה מתנגשת עם חובה זו; הסתרה כן.

הבחנה מקצועית חשובה: הפרדת חשבונות אינה מנתקת את השותפות הרכושית ואינה מקדימה את מועד הקרע בעצמה. מועד הקרע נקבע על ידי הערכאה, על בסיס נסיבות עובדתיות – ותיעוד מוקדם הוא מה שמאפשר לבסס אותו.

שלב 8: כשבן הזוג מסרב – סרבנות גט ואמצעי אכיפה

כאשר ניתן פסק דין לגירושין והצד השני מסרב לקיימו, לבית הדין הרבני יש סמכות להטיל צווי הגבלה: עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלות על חשבון בנק ועל החזקת דרכון, ובמקרים חריפים אף מאסר. במקביל התפתחה בפסיקה האפשרות להגיש תביעת נזיקין בגין סרבנות גט – מסלול בעל פוטנציאל אפקטיבי, אך גם בעל סיכון הלכתי מובנה לכשרות הגט, שמחייב תכנון מדוקדק.

לוחות זמנים ועלויות – למה לצפות

אין שני תיקים זהים, אך אפשר לשרטט טווחים מעשיים: הליך יישוב סכסוך אורך בין 45 ל-60 ימים. גירושין בהסכמה, כשההסכם מנוסח היטב, יכולים להסתיים בתוך שבועות ממועד הפנייה לערכאה לאישור ההסכם. תיק יריבותי הכולל מחלוקות רכוש, מומחים ותסקירים – נמשך בדרך כלל בין שנה לשלוש שנים.

מבחינת עלויות, יש להביא בחשבון שלושה מרכיבים נפרדים: אגרות פתיחת תיק (הנקבעות בתקנות ומתעדכנות), שכר טרחת עורך דין, ועלות מומחים – אקטואר לאיזון משאבים, שמאי מקרקעין או מעריך שווי חברות. הניסיון שלי מלמד שהמשתנה שמייקר תיקים אינו התעריף, אלא מספר ההתדיינויות המיותרות שנגררות מהיערכות לקויה בשלב הראשון.

שאלות נפוצות

האם חייבים בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעת גירושין?

ככלל כן. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מחייב פתיחה בהליך יישוב סכסוך בטרם הגשת תביעות בענייני משפחה. קיימים חריגים ופטורים, בעיקר במצבי אלימות במשפחה, צורך בצו הגנה או דחיפות בהקפאת נכסים.

כמה זמן לוקח הליך של תביעת גירושין?

גירושין בהסכמה יכולים להסתיים בתוך שבועות עד חודשים ספורים לאחר תום הליך יישוב הסכסוך. תיק שבו מתנהלות מחלוקות על רכוש ועל ילדים נמשך לרוב בין שנה לשלוש שנים, בהתאם למספר המומחים והתסקירים הנדרשים.

האם ניתן להגיש תביעת כתובה לאחר גירושין?

הכלל המעשי הוא שיש למצות את סוגיית הכתובה לפני סידור הגט או במקביל לו. אם הכתובה לא נדונה, לא נכרכה ולא הוותרה – ניתן לבחון תביעה מאוחרת, אך הדבר מחייב בדיקה של שאלת הסמכות, נוסח ההסכם או פסק הדין ודיני ההתיישנות.

איזו ערכאה עדיפה – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה?

אין תשובה גורפת. סידור הגט עצמו נעשה תמיד בבית הדין הרבני. בסוגיות הרכוש והמזונות הבחירה תלויה בנתוני התיק הספציפי – היקף הנכסים, זהות המשתכר העיקרי, קיומה של כתובה משמעותית ואופי המחלוקת סביב הילדים.

האם אפשר להתגרש כאשר בן הזוג מסרב?

כן, אך התהליך ארוך יותר. יש להוכיח עילת גירושין, לקבל פסק דין המחייב או כופה גט, ובמידת הצורך לפעול לאכיפתו באמצעות צווי הגבלה ובמקרים המתאימים גם בהליך נזיקי.

האם הפרדת חשבונות בנק לפני גירושין נחשבת להברחת נכסים?

הפרדה מסודרת ומתועדת, שאינה מרוקנת כספים משותפים, היא צעד לגיטימי. משיכת כספים מחשבון משותף, סגירתו החד-צדדית או העברת כספים לצדדים שלישיים – עלולות להיחשב הברחת נכסים ולהיזקף לחובת מי שביצע אותן.

תביעת גירושין דורשת אסטרטגיה – לא רק טפסים

תביעת גירושין אינה מסמך שממלאים; היא נקודת פתיחה של מערכה משפטית שתקבע את המצב הכלכלי, הרכושי והמשפחתי שלכם לשנים קדימה. הבחירה בערכאה, העיתוי, איכות הכריכה, ניסוח העילה, וההיערכות הכלכלית המוקדמת – כל אלה משפיעים על התוצאה לא פחות מהעובדות עצמן.

כעורך דין גירושין, נוטריון וטוען רבני מוסמך בעל למעלה מ-30 שנות ניסיון, אני מייצג את לקוחותיי בשתי הערכאות כאחד – בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה – ומעניק מעטפת משפטית שלמה: מהיערכות מקדימה ותכנון אסטרטגי, דרך הגשת התביעות והסעדים הזמניים, ועד להסכם או פסק דין המגן על זכויותיכם. שירותי המשרד בתחום דיני משפחה כוללים גם ניסוח הסכמי ממון והסכמי גירושין, ייצוג בגישור וטיפול בתביעות נזיקין בגירושין.